עורבני חקיין…

בלב האחו, תחת עץ הערבה,

מיטה של עשב, כרית של אהבה.

הניחו ראשיכם, עצמו עיניים על הכר הרך,

כשתפקחו אותן מחר, השמש שוב תזרח.

 

כאן הכל בטוח, כאן הכל חמים,

כאן שומרות חינניות על מנוחת החולמים,

כאן מתוקים חלומותיכם ומחר יתגשמו כולם,

כאן אתם יקרים לי מכל דבר בעולם.

מדינת פאנם בוערת. בכל המחוזות מתנהלים קרבות לוהטים בין חיילי הקפיטול למורדים.

אבל ההתקוממות לא תשרוד בלי מנהיג שיחדיר בעם אומץ ותקווה. המורדים זקוקים לעורבני החקיין שלהם. כעת עומדת קטניס בפני הקרב הקשה מכול ׁ הקרב המתחולל בתוכה: האם היא מסוגלת לקחת על עצמה תפקיד כזה? ואם תעשה זאת – מה יעלה בגורלו של פיטה השבוי בידי הקפיטול?

הרגע סיימתי לקרוא את הספר האחרון בטרילוגיית "משחקי הרעב" ואני חייבת לציין שמדובר בספר מעולה אך קורע לב… לא הפסקתי לבכות לאורך כל החלק האחרון.

אני לא מתכוונת להסביר למה את זה תצטרכו לגלות בעצמכם.

אני בחורה רגשנית… אין לי הרבה מה לעשות בנידון…

אביטל 🙂